שמיטה..

עלינו לראות את הגוף ולאמן אותו 
לא בבחינת 'שלי'
אלא בבחינת 'האחר'
המתמלא בכוח הנפילה.

היג'טקה טצומי, אמן בוטו.

איריס נייס, מתוך סדנת "דרך הנהר"

דרך הנהר ביוון...

חלף הלילה הקצר.
בחלק הרדוד של הנהר
נותרה פיסת ירח.

טניגוצ'י בוסון [1715-1783]
פיסת יוון קטנה, בקערה של הרגע ההוא

דרך הנהר, פארוס, פסח 2013

נשימות של חסד. "דרך הנהר" בפארוס, פסח, 2013.
תודה מכל הלב ומהגוף והרוח והנפש והנשמה על מסע מרגש, מחכים, מענג, מעשיר, מאשיר, ממלא, מרוקן, נושם, פועם, חוגג, נוגע, נוכח, שואל, פותח, חי, הווה, חווה, רוקד ושר - מסע של ככה!

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.159403314224024.1073741825.134590170038672&type=1

אווארה...ותודה ליוון..פסח, 2013 בדרך הנהר

אווארה...
מושג מן האסתטיקה היפנית המציין סוג של עצבות, אותו שובל של עצב המופיע, למשל, כשאנו נפרדים ממשהו. זה העצב בשל חלופיותם של דברים. לעתים זה מה שאנו מרגישים למראה עלה נושר, קליפת חרק, גוויית ציפור, קצף שהותירה על פני המים סירה ההולכת מאיתנו, חפץ שהותיר אהוב, קולה של ציפור או הד קריאתה של חייה הרחק בהרים.
בפתיחת האפוס היפני הגדול הייקה מונוגאטארי [מאה 13] נאמר: "הצליל של הפעמון ממקדש גיון מהדהד את החלופיות של כל הדברים. צבעי פרחי הסולה מגלה את האמת שכל הפורח ייבול. בעלי גאווה לא ייכונו לעד; הם כמו חלום בליל אביב. בעלי הכוח נופלים; הם כמו אבק ברוח". שיר ההייקו המפורסם של באשו [מאה 17], אומר,
"עשבי הקיץ -
מה שנותר מחלום
הלוחמים"                                  [מתוך "זן בודהיזם - פילוסופיה ואסתטיקה", יעקב רז]

ואני מצרפת לאלה את האווארה מן החוויה היוונית, כך כמו שפגשה את לבנו ברציף המעבורת, בדרך הביתה..

דרך הנהר - הסרטון שלנו..

דרך הנהר...

סרטון קטן, מסע גדול...

http://www.youtube.com/watch?v=TQN2SXARuXE

"דרך הנהר" - כתבה מתוך חיים אחרים, גיליון מרץ, 2013

להיות פשוט, פשוט להיות.
מילים חמות על "דרך הנהר" בכתבה הבאה:

https://docs.google.com/file/d/0B2X5tF1HKr7NWHhlMEYxX2pGYzA/edit?usp=sharing

באדיבות "חיים אחרים", הירחון האלטרנטיבי הישראלי | בריאות, רפואה טבעית, תרבות רוחנית ומעורבות חברתית.
כתבות נוספות בתחום באתר: www.altlife.allmag.co.il

מוזמנים לשתף ולהשתתף,
בדרך, בנהר ובאביב שביניהם..
נעמה

דרך הנהר

"נדמיין לרגע מה שקורה לכולנו, שלרגעים העצמי סוגר, התודעה נעולה, ויש תחושה של חוסר אויר, המצב הזה, שהחיים היומיומיים מזמנים אותו הוא טריגר נפלא ללכת לבלות עם נעמה ואיריס, שתיים שאפשר לקרוא להן פורצות תודעה. באיזשהו תדר שיש בו קסם ועומק הן מצליחות דרך הגוף והמילים וכל הטבע שיש מסביב, לשחרר את אופני המחשבה, לתת לגוף לזוז, לשנות את המבט הקבוע, לצאת לרגע מהעצמי ולראות ממקום אחר, להרגיש ממקום אחר, לזוז ממקום אחר. ושוב לנחות על האדמה עם תחושה של ביטחון שהכל בסדר. שהחיים שוב אפשריים, טריים, זורמים ויש בהם - יש בהם שמחה ותקווה..."

בילי מוסקונה-לרמן, על סדנת "דרך הנהר".
29-31 במרץ, מדיטציה, תנועה, טבע וחופש. 
במרכז טאוס, אי פארוס, יוון.
http://riverpath.wordpress.com/

דרך הנהר

את בוקרו השמשי של השישי הזה ביליתי, לאושרי הגדול, יחד עם שותפתי הקרובה איריס נייס וחבורת "דרך הנהר", במפגש הסיום של הסדנא שלנו, בפארק הירקון. 
תרגלנו יחד מדיטציה בהליכה. התבודדנו עם פיסת עשב רוויה בטל. פגשנו עצים, והם למרבה המזל פגשו אותנו. פגשנו מאוד זה את זה - בגוף, בלב, ברוח. הזמנו את עצמנו להיתמך, להתגלגל, להיעשן, להתמסר ופשוט - להיות.
פשטות גדולה. אושר גדול.
מעומק הלב אני מודה לחבורה היקרה ולשותפתי האהובה על האמון, על ההתמסרות, על הלמידה ועל הזכות הגדולה לנוע יחד עם כל הלב בדרך הנהר. 

דרך הנהר

מזה חמש-עשרה שנה שאני תלמידה בדרך הבודהיסטית, ויותר מכל מרגישה שאני עושה בשדה הרחב הזה רק את צעדי הראשונים. קראתי, כתבתי, מחקתי, הבנתי, שכחתי, בכיתי, צחקתי, מצאתי, איבדתי ושוב ושוב אני יוצאת לחפש. 
בשנים האחרונות, בזכות קשר קרוב, אוהב ויקר עם איריס חברתי הרקדנית, פגשתי את תבונת הבודהא גם במחוזות הגוף, התנועה והטבע. איריס הזמינה אותי לרקוד איתה. ואני, שמעולם לא דרכתי על רצפת הסטודיו, נעניתי מיד.
התנועה שנולדה בי בטבעיות הפתיעה וריתקה אותי. היא הזכירה לי את מה שלא ידעתי או אולי את מה ששכחתי במרוצת השנים. היא נגעה בשמחת החיים הילדית שלי ובשובבות היצירתית והמחויכת. היא תמכה בהתמסרות הפשוטה לכל מה שנוכח ובחופש לנוע במרחב בלא מחשבה יתרה ובלא שיפוט. היא הרחיבה בי עד מאוד את שדה המבט, את המגע והנשימה ופתחה עוד ועוד גם את חדרי לבי. היא עוררה [ועודנה מעוררת] את סקרנותי ואת אהבתי להתבונן, להקשיב, להיות, לקבל ולאהוב את המענג ואת הכואב שרוטטים זה בזה בתיבת התהודה שלי. אולי יותר מכל, התנועה והריקוד השיבו לי את הרכות, את הנשיות ואת היופי לגוף-רוח הנושם, ואפשר שבכך הם לימדו אותי בדרכם השותקת את תורת הבודהא - את ההזמנה 'להיות פשוט' ו'פשוט להיות'.
התוצאה המבורכת של ההתחוללות המשותפת [תרתי משמע..] היא "דרך הנהר" - סדנת מדיטציה, תנועה וריקוד בתשומת הלב - מסע ענוג ועדין אל לב הטבע ואל טבע הלב שלנו..

מזמינה אתכם להצטרף אל איריס ואלי למסע ב"דרך הנהר": מתחילים ממש בקרוב - ת"א, ימי שישי, 12 מפגשים, החל מ- 4.1.13, בין השעות 10:30-13:30. פרטים נוספים:
http://riverpath.wordpress.com/2011/01/10/%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%A8-watercourse-way/
אשמח מאוד לקראתכם!
נעמה

האם עלינו להתבונן רק בפריחה המלאה, 
או רק בירח בשמיים נקיים מענן? 
להתגעגע לירח מבעד לגשם, להנמיך את התריסים ולא לדעת שהאביב חולף - אלה מניעים את הלב יותר.

יושידה קנקו, מאה 14.

"דרך הנהר" - מדיטציה, תנועה וריקוד. 12 מפגשי בוקר שישי, 10:30 -13:30, החל מ-4.1.13. מנחות בצוותא איריס נייס וד"ר נעמה אושרי.

http://riverpath.wordpress.com/2011/01/10/%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%A8-watercourse-way/

מחכות לכם,
איריס ונעמה

נעמה - 052-4261196 איריס - 057-4476385