ערב פתאומי

אדם זקן – מה יש לו בחייו?
הוא קם בבוקר, ובוקר בו לא קם.
הוא מדשדש אל המטבח, ושם
המים הפושרים יזכירו לו
שבגילו, שבגילו, שבגילו
אדם זקן – מה יש לו בבקריו?
הוא קם בבוקר קיץ, וכבר סתיו
נמהל בערב בנורות חדרו.
ממסעו במסדרון הוא טרם שב,
כי שם הוא עוד חשב, חשב, חשב
מה לעשות עתה ומה לקרוא
אדם זקן – מה יש לו בספריו?
רוחות-פרצים בהם יעלעלו
ויסמנו לו משפטים על בוא הקץ
בדיו-סתרים, ואחר כך לו יגלו
כמה מהם. והוא יצא חוצץ
בברק עינו, בניסיונו הרב
אדם זקן – מה יש לו בעיניו?
אם יתרכז, יצוף בו זכר קרב
רחוק, צמא ניגודים וכשרון
וסיכויים תלולים, עד שקרב
יום שכחה. עכשיו מן הגרון
עולים בזהירות, כסיירים,
כמה מן הבטוחים בחרחוריו,
כמו נהמות נמר צעיר בסתיו
אדם זקן – היכן כל נמריו?
הוא עוד יצא לציד יום אחד,
כשהירוק יהיה ירוק שחור,
עם כח רב וניסיון מועט
הוא עוד יצא לציד יום אחד.
את השנים ישאיר מאחוריו
כמו כביש ארוך, שנעזב, עייף,
מאחורי כלי רכב מטורף,
שהוא עצמו ינהג בו, כרודף
אחר הזמן, שכבר אזל כולו
אדם זקן – מה יש לו בגילו?
הוא מנמנם, כי הוא פוחד לישון.
עיניו פקוחות למחצה, מנחשות
לפי תנועת הכוכבים, אם הלחישות
רומזות כי זה לילו האחרון
אדם זקן – מה יש לו בחלון?
חלון פתוח, ודרכו נשקף
ראש זר ולא מוגדר, שמאותת
להיות שנית נמר צעיר בסתיו,
תמיד תמיד לקחת, לא לתת
לראש עוין מבעד לחלון
לפקוד אותו בערב אחרון
אדם זקן – מה יש לו בערבו?
לא מלך
וייפול
לא על חרבו.

דחוף לתת לעצמי / דוד אבידן

דחוף מאוד לתת לעצמי עכשיו הזדמנויות נוספות,

לצאת מתוך ההזדמנויות הקודמות, שכבר מומשו,

לעבר אפשרויות חדשות-חדישות, אפשרויות פתוחות.

בשלב מסוים חדלתי לספק לעצמי מצרך חיוני זה.

זכרתי רק את האספקות הקודמות, המסיביות, השופעות,

וחשבתי לתומי שמלאי-האפשרויות לא יתם עולמית.

לא חשבתי על עצמי במושגים תעשיתיים קונבנציונליים.

ולכן סיפקתי בבת-אחת את כל חומר-הגלם ותכניות-היצור.

עכשיו האספקה מתחילה, אחת, שתים, שלוש.

ברכבות ובמטוסים ובאוניות-משא ובמשאיות-ענק.

אני מספק לעצמי אפשרויות נוספות, שלא תִּתַּמְנָה כל-כך מהר.

אני פותח לפני עצמי דלתות סמויות וחולף דרכן.

אני מאותת לאופציות חדשות להגיע אלי במהירות-שיא.

דחוף מאוד לתת לעצמי עכשיו אפשרויות נוספות.

האפשרויות הקודמות מוצו פחות או יותר בתקופות קודמות.

יש לי כתיבה זורמת, ואני מתגבר כמעט על כל אתגר,

אבל לא זה מה שאני מחפש, לכן אני מחפש אפשרויות חדשות.

אני אמצא אותן, אל דאגה, אני אמצא אותן.

הן כבר מחכות לי ליד פתח הבית, הן מחכות לי.

הן יודעות עלי כל מה שצריך לדעת - יש להן כל הנתונים.

הן פועלות לפי הנתונים שיש להן ולפי המידע הדרוש.

הן מחפשות אותי כמו שאני מחפש אותן,

כי אני האפשרות שלהן כמו שהן האפשרויות שלי.

 דוד אבידן