על הפחד

פעם היה אדם שפחד מצילו ותיעב את עקבות רגליו. כדי להיפטר מהם רץ. ככל שהחיש את פעמיו, רבו טביעות רגליו. ככל שהגביר את מהירותו, היה צלו הולך לצדו. הוא חשב לעצמו שהוא עדיין איטי מדי, על כן מבלי שיפוש אף לרגע, רץ במהירות רבה עד שאזלו כוחותיו ומת

. הוא לא הבין שלו היה עומד בצל – היה צלו נעלם. ולו היה עוצר במקומו, לא היה מותיר עקבות. איזו טיפשות!

ג'ואנג דזה
http://www.ima-adama.co.il/religions/zen/zen_naama_oshri1_tiger.htm

על הדרך..

חשוכה וחבויה, נדמה כי כי אינה קיימת, הדרך, אך בכל זאת היא שם; עשירה ושופעת, נטולת צורה ובעלת רוח; היא מנהיגה כרועה את עשרת-אלפים הדברים, אף שהם אינם מבינים זאת - לזאת ייקרא המקור, השורש.

ג'ואנג דזה

"היקום ואני קיימים יחדיו, וכל הדברים הם אחד. הואיל וכל הדברים הם אחד, האם יש מקום לדיבור? אך הואיל וכבר אמרתי שכל הדברים הם אחד, כיצד יכול הדיבור שלא להתקיים?"

ג'ואנג דזה.
זה שבקום אחר אמר [כן, שוב אמר]: "...המלים קיימות עבור המשמעות. משתפסת את המשמעות אתה יכול לשכוח את המלים. מי יתנני אדם ששכח את המלים כדי שאוכל להחליף איתו מילה".

עם הצפרדע השוכנת בבאר המים לא ניתן לדבר על הים הגדול.
עם הרמשים שכל חייהם קיץ אחד, לא ניתן לדבר אודות השלג והקרח. עם בעלי המקצוע לסוגיהם לא ניתן לדבר אודות הדרך. רק כאשר תצא מתחומי חופך ותראה את הים הגדול, רק אז תכיר את מגבלות סוגך ואפשר יהיה להתחיל לדבר איתך על ה'דרך'.


ג'ואנג דזה

"גופך שלך איננו קניינך..הוא הצורה שנתנו לך השמיים והארץ. חייך אינם קניינך; הם ההרמוניה בין כוחותיך, שאותה העניקו לזמן-מה השמיים והארץ..אתה נשמת-אפם של השמים והארץ ההולכת לכאן ולכאן; איך יוכל זה להיות אי-פעם קניינך?"

ג'ואנג-דזה