‏הצגת רשומות עם תוויות אגי משעול. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אגי משעול. הצג את כל הרשומות

יום שני, 17 במרץ 2014

שיעור טבע / אגי משעול

תמונה: ‏שיעור טבע/אגי משעול

הַחֹרֶף הֵעִיף מִן הָעֵצִים
אֶת כֹּל הַלִּירִי
 
רָצָה לְלַמֵּד מָשֶהוּ
עַל מִבְנֶה הָעֹמֶק שֶּלָּהֵם
בְּעמְדָם כָּךְ
נְטוּעִים
בְּעֵרוֹמָם הָאֲפוֹר
 
גְּרוּמִים, לֵאִים
וַחֲלוּבִים
מִפְּרִי
 
סֶנָדוֹת
שִבְרֵי תְּמוֹכוֹת
סִרְטֵי סִימוּן
קְרוּעִים
 
שָלַכְתָם
מִתְגוֹלֶלֶת בָּרוּחַ
 
אַךְ מִי שֶיַּצְמִיד
אֶת אֹזְנוֹ הַפְּנִימִית
אֶל גּוּפָם
 
יוּכַל אוּלָי לִשְמוֹעַ
אֶת סוֹדָם הַשִּיפָתִי
 
אֶת הַחַיִים
שֶעוֹד חֹדֶש יִתְפַּרְצוּ
מִבְּהוֹנוֹת הַשֹּרָשִים
 
יִנְהָרוּ
בְּמַעֲלֶה הַגֶּזַע
לְהִנַּתֵּז מִן הָעֲנָפִים
 
לַהֲצִיפָם
בְּזִיקוּקֵי עַלְוָה יְרֻקָּה
שֶבְּתוֹכָה
 
הֲלְלוּיַת צִפָּרִים
וְזִמְזוּם דְּבוֹרִים
שֶיַּשְכִּיחַ הַכּל
 
הַזְּמָן הוּא פֶּלֶא.‏
הַחֹרֶף הֵעִיף מִן הָעֵצִים
אֶת כֹּל הַלִּירִי

רָצָה לְלַמֵּד מָשֶהוּ
עַל מִבְנֶה הָעֹמֶק שֶּלָּהֵם
בְּעמְדָם כָּךְ
נְטוּעִים
בְּעֵרוֹמָם הָאֲפוֹר

גְּרוּמִים, לֵאִים
וַחֲלוּבִים
מִפְּרִי

סֶנָדוֹת
שִבְרֵי תְּמוֹכוֹת
סִרְטֵי סִימוּן
קְרוּעִים

שָלַכְתָם
מִתְגוֹלֶלֶת בָּרוּחַ

אַךְ מִי שֶיַּצְמִיד
אֶת אֹזְנוֹ הַפְּנִימִית
אֶל גּוּפָם

יוּכַל אוּלָי לִשְמוֹעַ
אֶת סוֹדָם הַשִּיפָתִי

אֶת הַחַיִים
שֶעוֹד חֹדֶש יִתְפַּרְצוּ
מִבְּהוֹנוֹת הַשֹּרָשִים

יִנְהָרוּ
בְּמַעֲלֶה הַגֶּזַע
לְהִנַּתֵּז מִן הָעֲנָפִים

לַהֲצִיפָם
בְּזִיקוּקֵי עַלְוָה יְרֻקָּה
שֶבְּתוֹכָה

הֲלְלוּיַת צִפָּרִים
וְזִמְזוּם דְּבוֹרִים
שֶיַּשְכִּיחַ הַכּל

הַזְּמָן הוּא פֶּלֶא

נשימה

תמונה: ‏לא בשאיפה כי אם במורד הנשיפה 
בתחתיתה בהפוגה הקטנה 
הכמעט לא מורגשת שם 
לפני תנופת החיים הממלאת שוב את הריאות 
ודוחקת כל ריק לצדדים 
ולא בשפיץ המחשבה 
לא כשהיא חדה 
מבריקה או מפתלת את עצמה 
כי אם בדהותה כשהיא מתפוגגת אל הסתם הנבהה 
לפני שהוא מתכסה במחשבה אחרת 
שם לשם אני 
שם לשם אני 
גם אם אתמיד בכישלוני לזכור 
שם לשם אני 
שם לשם אני 
גם אם אתמיד בכישלוני לזכור

אגי משעול

מזמינה להאזין לתכניתה העדינה והענוגה של הדס גלעד "שיר לשירה", על הנשימה, כאן: http://ondemand.eol.co.il/episode/56/55/9/%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94

ערבית וריח מלא, שמורת ביתן אהרון‏
לא בשאיפה כי אם במורד הנשיפה 
בתחתיתה בהפוגה הקטנה 
הכמעט לא מורגשת שם 
לפני תנופת החיים הממלאת שוב את הריאות 
ודוחקת כל ריק לצדדים 
ולא בשפיץ המחשבה 
לא כשהיא חדה
מבריקה או מפתלת את עצמה
כי אם בדהותה כשהיא מתפוגגת אל הסתם הנבהה
לפני שהוא מתכסה במחשבה אחרת
שם לשם אני
שם לשם אני
גם אם אתמיד בכישלוני לזכור
שם לשם אני
שם לשם אני
גם אם אתמיד בכישלוני לזכור

אגי משעול

מזמינה להאזין לתכניתה העדינה והענוגה של הדס גלעד "שיר לשירה", על הנשימה, כאן: http://ondemand.eol.co.il/episode/56/55/9/שיר-לשירה-נשימה

ערבית וריח מלא, שמורת ביתן אהרון

יום רביעי, 5 בספטמבר 2012


האצבעות שלך,
אלה שנפרשו פתאום במין פיתול
לצדדים
כמו עוף נעור המפריד ליופי
את שדרת נוצותיו
(כשרצית להמחיש לי איך
ניטשה חשב)
אז עם אלה
אני רוצה שתנגן לי.

אגי משעול

יום חמישי, 8 במרץ 2012

מדיטציה / אגי משעול

היָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ

וַאֲנִי בִּמְלוֹאִי

מִזֱדַּקֶּפֶת כְּקוֹבְּרָה מִסַּל

לְקוֹל חֲלִילְךָ בִּי.

*

שְלוּלַת עַצְמִי

וּפְרוּמַת מַרְפֵּס אֲנִי הוֹוָה

בִּיהוֹוָתִי

וּמַלְאָךְ בּוֹדֵד

בְּלִי אֶבֶן

בְּלִי סֻלָּם

עוֹלֶה וְיוֹרֵד עַד הַבֹּקֶר

בְּגוּפִי.

*

מַאֲזִינָה

לְמֶטְרוֹנוֹם הַחַיִּים

שֶל נְשִימוֹתַי

וּפַרְפָּרֵי שֶמֶש

צְהֻבִּים

מְפַזְזִים

בְּתוּךְ עוֹרְקַי

בְּמַזּ'וֹר הַקִּיּוּם.

יום ראשון, 26 בפברואר 2012

מדיטציה / אגי משעול


על פני תהום הסתמיות אשב
כמה שאשב ואהיה
אשר אהיה.

מדיטציה.
אגי משעול.

יום ראשון, 19 בפברואר 2012

פרידה...אגי משעול


הַטֶּקֶס הָיָה צָנוּעַ:

פְּקִידַת מִשְׂרָד הַפְּנִים הוֹשִׁיטָה לִי

אֶת תְּעוּדַת הַסִּיּוּם שֶׁלָּךְ. אַתְּ

שֶׁמֵּעוֹלָם לֺא הָיְתָה לָךְ שׁוּם תְּעוּדָה

זָכִית פִּתְאֹם בִּתְעוּדַת פְּטִירָה

יָפָה, עִם סֵמֶל הַמְּדִינָה

כְּאִלּוּ הִצְטַיַּנְתְּ מְאֹד בְּמַשֶּׁהוּ

וְעָמַדְּתְּ בְּכָל הַדְּרִישׁוֹת.

הִיא שָׁאֲלָה אִם אֲנִי רוֹצָה גַּם לְעַדְכֵּן

(כָּךְ אָמְרָה) אֶת תְּעוּדַת הַפְּטִירָה שֶׁל אָבִי.

אַחַר כָּךְ הִנִּיחָה אוֹתָן זוֹ לְצַד זוֹ

כִּשְׁתֵּי מַצֵּבוֹת תּוֹאֲמוֹת

וְלָחֲצָה עַל פַּעֲמוֹן חַשְׁמַלִּי.

יָרַדְתִּי לָרְחוֹב וְהִמְשַׁכְתִּי לִפְסֹעַ

כְּמוֹ יַלְדָּה

קְטָנָּה

שֶׁמַּחֲזִיקָה יָדַיִם לְהוֹרֵי נְיָר

מְרַשְׁרְשִׁים בָּרוּחַ.

אגי משעול, מתוך "נֵרוֹת נֵץ הֶחָלָב"

יום חמישי, 29 בספטמבר 2011

געגועים לליטוף/ אגי משעול


כֻּלָּנוּ כָּאן -

אֵלֶּה מֵאִתָּנוּ הַחַמִּים וּמִתְרוֹצְצִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

וְאֵלֶּה הַקָּרִים הַטְּמוּנִים כְּבָר בְּבִטְנָהּ -

צַיָּדֵי אֹשֶׁר וַעֲרִיקֵי סֵבֶל

שֶׁהַמַּלְאָכִים, מִנְּדִיבוּת אוֹ שַׁעֲשוּעַ, הֶעֱנִיקוּ לָנוּ רֶגַע שֶׁל בְּדוֹלַח,

לִטּוּף אוֹר שֶׁמֵהֶסַּח דַּעַת יָכֹלְנוּ לָחוּשׁ בּוֹ -

מִתְחַבְּקִים עַכְשָו זֶה עִם זֶה כְּנֶאֱחָזִים

הַמְצָרְפִים אַהֲבָה לְאַהֲבָה

וַאֲנַחְנוּ מִתְבּוֹנְנִים זֶה בָּזֶה

בְּפִלְאֵי הַפָּנִים שֶאֵין לָהֶם אָח,

וְנוֹגְעִים זֶה בָּזֶה

בְּפִלְאֵי הָאֶצְבָּעוֹת וְחָכְמָתָן הַנִּבְדֶּלֶת מֵחָכְמָתֵנוּ,

בְּחִיּוּכֵנוּ הָרָחָב וְשִׁנֵּינוּ הָרְבוּעוֹת

וְהַלֹּא-מְחַרְחֲרוֹת רִיב

שֶׁאָנוּ מְגַלִּים זֶה לָזֶה,

בְּמַגָעֵנוּ הַמִּתְרַגֵּשׁ, הַחַם וְהַחוֹשֵׁשׁ

(כִּי הַזּוּלַת תָּמִיד הוּא רֹשֶׁם עַז מִנְּשֹא,

חִידָה שֶפִּתְרוֹנָהּ מְרֻמָּז רַק בְּמַבָּטוֹ

הַנִּשְׁקָף כִּרְאִי)

וְהַחֶמְלָה -

הַנְּשִׁימָה הַחֲמִימָה הַנּוֹשֶׁבֶת בַּיְּקוּם,

מְרַכֶּכֶת אֶת בְּשָׂרֵנוּ הַבָּהוּל תָּמִיד קָדִימָה

וּמַעֲלָה אֶת הַבְּכִי הַכָּמוּס, הַפְּנִימִי,

כְּשֶׁמַּשֶּהוּ מֵחֲרַךְ הָרְאִיָּה שֶׁכְּבָר נִפְעַר בָּנוּ

מַשֶּהוּ מִשָּם תָּמִיד

רוֹאֶה,

רַחוּם עַל הֱיוֹתֵנוּ אֲנָשִׁים,

חַנוּן עַל הַשְֹּכָמוֹת שֶׁכֹּה מִתְגַּעְגְּעוֹת לְמָעוֹף -

יום שבת, 7 במאי 2011

נשימה/ אגי משעול





לא בשאיפה כי אם במורד הנשיפה
בתחתיתה בהפוגה הקטנה
הכמעט לא מורגשת שם

לפני תנופת החיים הממלאת שוב את הריאות
ודוחקת כל ריק לצדדים
ולא בשפיץ המחשבה
לא כשהיא חדה
מבריקה או מפתלת את עצמה

כי אם בדהותה כשהיא מתפוגגת אל הסתם הנבהה
לפני שהוא מתכסה במחשבה אחרת

שם לשם אני
שם לשם אני
גם אם אתמיד בכישלוני לזכור
שם לשם אני
שם לשם אני
גם אם אתמיד בכישלוני לזכור

מדיטציה/ אגי משעול





היָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ
וַאֲנִי בִּמְלוֹאִי
מִזֱדַּקֶּפֶת כְּקוֹבְּרָה מִסַּל
לְקוֹל חֲלִילְךָ בִּי.
*
שְלוּלַת עַצְמִי
וּפְרוּמַת מַרְפֵּס אֲנִי הוֹוָה
בִּיהוֹוָתִי
וּמַלְאָךְ בּוֹדֵד
בְּלִי אֶבֶן
בְּלִי סֻלָּם
עוֹלֶה וְיוֹרֵד עַד הַבֹּקֶר
בְּגוּפִי.
*
מַאֲזִינָה
לְמֶטְרוֹנוֹם הַחַיִּים
שֶל נְשִימוֹתַי
וּפַרְפָּרֵי שֶמֶש
צְהֻבִּים
מְפַזְזִים
בְּתוּךְ עוֹרְקַי
בְּמַזּ'וֹר הַקִּיּוּם.


תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...