
יום שישי, 25 בנובמבר 2011

יום חמישי, 19 בנובמבר 2009
ככה, אתה ואני..
כָּכָה
כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ יִשְׁאַל אוֹתְךָ
אֵיךְ יֵרָאֶה הָאֹשֶר הַמֻּשְׁלָם שֶׁל
מַעֲשֵׂי הַחֵשֶׁק שֶׁלָּנוּ,
הָרֵם פָּנֶיךָ וֶאֱמֹר,
כָּכָה
כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ יַזְכִּיר אֶת יָפְיָם
שֶׁל שְׁמֵי הָעֶרֶב
טַפֵּס עַל הַגַּג,
רְקֹד וֶאֱמֹר,
כָּכָה
אִם מִישֶׁהוּ יִרְצֶה לָדַעַת מַהִי 'הָרוּחַ',
אוֹ מַה מַּשְׁמָעוֹ שֶׁל 'נִיחוֹחַ הָאֵל',
הַטֵּה רֹאשְׁךָ אֵלָיו,
קָרֵב פָּנֶיךָ, וֶאֱמֹר,
כָּכָה,
אִם מִישֶׁהוּ יַשְׁמִיעַ צִיּוּר מִשִּׁיר עַתִּיק,
אֵיךְ הָעֲנָנִים מְגַלִּים לְאַט אֶת הַיָּרֵחַ,
הַתֵּר, קֶשֶׁר אַחַר קֶשֶׁר,
אֶת מֵיתְרֵי אַדַּרְתְּךָ,
כָּכָה
אִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל
מַה פֵּרוּשׁ 'לָמוּת מֵאַהֲבָה',
הַצְבַּע כָּאן.
אִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל כַּמָּה גָּבוֹהַּ אֲנִי,
הַזְעֵף פָּנֶיךָ
וּמְדֹד אֶת הָרֶוַח שֶׁבֵּין קִמְטֵי מִצְחֲךָ.
כָּכָה גָּבוֹהַּ
כְּשֶׁהָאוֹהֲבִים גּוֹנְחִים
הֵם מְסַפְּרִים אֶת אַהֲבָתֵנוּ
כָּכָה
אֲנִי הַשָּׁמַיִם, מִשְׁכַּן הָרוּחוֹת.
הַבֵּט לְתוֹךְ הַכָּחֹל הַמַּעֲמִיק
כְּשֶׁהָרוּחַ לוֹחֶשֶׁת סוֹד
כָּכָה
כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ יִשְׁאַל מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת
הַדְלֵק נֵר בְּיָדוֹ
כָּכָה
רוּחַ קְטַנָּה מְקַנַּחַת אֶת הָעֵינַיִם
כָּכָה
כְּשֶׁיַּחֲזֹר שַׁאמְס מִטַּבְּרִיז
הוּא רַק יַרְאֶה אֶת רֹאשׁוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת
לְהַפְתִּיעַ אוֹתָנוּ
כָּכָה
ג'לאל א-דין רוּמי [תרגם: יעקב רז]
תקווה
תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...
-
אולי כאן נגמרת דרכי על הסף השלו. נוטפים כוכבים ירוקים לאט - כהולם הלב. באושת ענפים יבשה ברכת שלומים: העצים הקטנים בחורשה חכו לי כל הימים. מה...
-
הגעגועים הם הפרי, המעשים והדברים שבאמת קורים בעולם הם הפרחים שנובלים מהר ולא נשארים, הפרי נשאר קצת יותר ובו זרעים לגעגועים הבאים השורש נש...