דרך הנהר - הסרטון שלנו..

דרך הנהר...

סרטון קטן, מסע גדול...

http://www.youtube.com/watch?v=TQN2SXARuXE

אמא שלי כבר לא מנגנת לה ולס,
אבל בני, בכל פעם מחדש
ובלא כל מאמץ
מצליח להמיס את לבי..


http://www.youtube.com/watch?v=kXmGzxecYn8&list=PL66771E8B4116B0CE

חכמת הנהר..

הבוקר, בשיחה עם איש הייטק סקפטי נשאלתי על "הדבר הזה" הקרוי 'דאו'. כדוגמה לדאו עלתה בי המחשבה שבעבר היו בסביבה צמתים רבים, וכיום נבנו במקומם כיכרות. המעבר מצומת לכיכר, כך נדמה לי, כמוהו כמעבר בין תנועה חזיתית של ציר בציר, או אגו באגו, לתנועה עגולה, רכה וזורמת. תנועה שיש בה יותר התחשבות משותפת, ממש כתנועה על דרך הנהר. הוא חייך והסכים, ואני חשבתי לעצמי, כמה יפה, שתנועת המים יכולה להמיס לפעמים גם את סלעי המחשבה..

ציירתי לו עץ וכבשה על נייר..

והוא הבטיח לי שישוב...

http://www.youtube.com/watch?v=Yke2mnYbBNs

על הריקוד

על הריקוד...

“הרי זאת אמנות המקלה יותר מכל אחרת לרדת למדרגת שעשוע ולעלות לדרגת פולחן. לפי טבע בריאתו קרוב הריקוד לאלוהים ולשטן. כי אין כמעט אמנות אחרת אשר הבשר והרוח מלוכדים וממוזגים בה מזיגה בלתי נפרדת כל כך. הוא משארי בשרו של רוח הקודש, הסמל הנצחי של קדושת המקדש, שארית הפולחן של האם הגדולה, ו”כל עצמותי תאמרנה” של המתנבאים. השבעת הארוס והשבעת הרוחות הרעים. בריקוד חזה האדם מבשרו את השחרור והגאולה: למן האדם הפרימיטיבי ועד האיש המודרני הספקני. מאותו שבט האינדיאנים הנוצרים, המאמינים כי על ידי הריקוד יקימו לתחייה את ישוע-המשיח, עד לאלוהים הרוקד של פרידריך ניטשה ועד לאותה הפקחות של בן סורר ומורה, המשורר המפוכח ז’אן קוקטו, החולם על מוסיקה שלצליליה רוקדת רוחו של האדם בן המאה העשרים את ריקודיה הטהורים והעליזים ביותר. ועם כל קרבתה אל הפרימיטיבי הנצחי תהא האמנות הזאת ודאי לעולם ועד, האמנות הפרובלמאטית ביותר, הקרובה ביותר לאדמה והשואפת לעולם להינתק ממנה. בתפישה הפשוטה ביותר, בתפישת הנשיות הנצחית והעממית הבריאה של לה-ארגנטינה, בתפיסה החצרונית, המנייריסטית של הבלט, ובתפישה הפסיכולוגית המסובכת של הריקוד הגרמני עד מרי ויגמן ועד בכלל – הריקוד נשאר לעולם: הוא עצמו. האבקות גופו של האדם עם חוק המשיכה הניוטוני . האבקות רוחו של האדם עם הסטאטיות שבשגרת החיים. רצון הגאולה.”

לאה גולדברג

"דרך הנהר" - כתבה מתוך חיים אחרים, גיליון מרץ, 2013

להיות פשוט, פשוט להיות.
מילים חמות על "דרך הנהר" בכתבה הבאה:

https://docs.google.com/file/d/0B2X5tF1HKr7NWHhlMEYxX2pGYzA/edit?usp=sharing

באדיבות "חיים אחרים", הירחון האלטרנטיבי הישראלי | בריאות, רפואה טבעית, תרבות רוחנית ומעורבות חברתית.
כתבות נוספות בתחום באתר: www.altlife.allmag.co.il

מוזמנים לשתף ולהשתתף,
בדרך, בנהר ובאביב שביניהם..
נעמה

שנים ארוכות נדד, התנזר, הסתופף בצל מורים גדולים, עד שזכה בהארה והבין והיה למורה בעצמו. אז חזר למורהו הראשון, אותו לא ראה שנים רבות. הוא נכנס בפתח המנזר, קד קידה עמוקה למורה הנערץ, ברכו לשלום וסיפר לו מה ראה ומה שהבין. 
שאל אותו המורה: "היכן הנחת את מקל הנדודים שלך? משמאל לנעליך או מימין לנעליך?" 
"אינני זוכר". 
"אם כך", אמר המורה, "לא הבנת דבר". 

מתוך "שיחות מטורפות" , יעקב רז.

האם נולדתי באור או בחשך?
נולדת באור, עונה אמי
שולבת ידיה על בטנה
וגונחת.
נולדת באור כשהחלונות פתוחים
ואנשים בבגדים צבעוניים מהרו ברחוב
והרבו לדבר
בהרבה שפות מהרבה פיות…
נולדתי באור, אני אומרת,
לכן אני עוצמת עיינים,
אמא, ושולחת ידי
למוש את פניך,
כסגי-נהור לבוא עד אליך
בחשכה.

רבקה מרים

פתית שלג לעולם לא יצנח במקום הלא נכון.

אמרת זן

מאז קיומו של המין האנושי, איננו מניחים לעצמנו לשמוח די הצורך. זה, ורק זה, הוא החטא הקדמון שלנו.
אני מוכן להאמין רק באלוהים שמבין בריקודים.

הנרי מאטיס

מתוך יצירתה של פינה באוש