שנים ארוכות נדד, התנזר, הסתופף בצל מורים גדולים, עד שזכה בהארה והבין והיה למורה בעצמו. אז חזר למורהו הראשון, אותו לא ראה שנים רבות. הוא נכנס בפתח המנזר, קד קידה עמוקה למורה הנערץ, ברכו לשלום וסיפר לו מה ראה ומה שהבין. 
שאל אותו המורה: "היכן הנחת את מקל הנדודים שלך? משמאל לנעליך או מימין לנעליך?" 
"אינני זוכר". 
"אם כך", אמר המורה, "לא הבנת דבר". 

מתוך "שיחות מטורפות" , יעקב רז.