רוצה לזוז / רחל חלפי

רוצה לזוז הצידה מן השיר הזה

לתת לו חלל

לא מוותרת

נכנסת פנימה

מתיישבת בתוך כולו

רחל חלפי

לאמא/ רחל חלפי

לאמא

מה מחבר אותנו?

עץ? אדמה? שמיים?

שורשים? עלים? בשר? רוח?

דם?

הקשר הזה עוטף אותי

משתרג אל תוכי

הופך את החוצפנים שלי

למשהו

שאוהב אותך

רואה את גבורתך החלשה

את כוחך המעודן ככנפי שפירית

בשמש

רחל חלפי

אל עבר/רחל חלפי

לו הייתי יכולה למוסס

את מבני-העל הנוקשים בתוך חזי

שהקמתי לגונן עלי

אילו יכולתי למוסס אותם

לחלחל בעדם

למטה

אל עבר מקלעת השמש אל עבר טבור הלב והבטן

אל זכרונות האהבה החיבוק

שחיבקה אותי אמא שלי ונהרה אלי

כשהחזיקה בי, קטנה יונקת,

ושרה לי שירים ואני

בזרועותיה

פרי קטן זהוב

אל עבר/רחל חלפי

איזו עדינות יש/ רחל חלפי

איזו עדינות יש בגופנו שעה שהוא

נוטש

אותנו לאט,

חושש להכאיבנו

במהלומת-פתע.

לאט בערגה

כיפהפיה נרדמת-למחצה

הוא טווה לנו קמטים קטנים של אור ושל חכמה -

לא בקיעים של רעידת אדמה -רשת אוורירית של חריצי-אימה.

כמה טוב-לב מצד גופנו

שאינו משנה את פנינו

באחת

שאינו שובר את עצמותינו

במכה.
לא,

בזהירות

כסהר חיוור השופך זהרו עלינו

הוא מאיר אותנו

ברשת עצבים עצבים

מקפל את עורנו בפינות

מקשה את עמוד השדרה שלנו -שנוכל לעמוד בכל זה.
איזה יופי

איזו עדינות יש בגופנו

הבוגד בנו לאט בנימוס

מכין אותנו

מספר לנו

בלחש

מעט-מעט שעה-שעה

שהוא הולך