יום ראשון, 1 במאי 2016

חמלה עצמית


השבוע במפגשיי עם ההולכים בדרך [אולי בשל תכונת החג או עונת השנה המתעתעת גם את הלב] עולה שוב ושוב שאלת החמלה העצמית: האפשרות להכיל ברוך, לחבק באהבה ולקבל בלב שלם ומסור את נוכחותו המורכבת של ה'עכשיו'. בלא להתקפל מפני המאיים והמכאיב, בלא להתנפל על הנחשק או המרתיע - איך נוכל להיות עם הלב הנרעד והמיוסר בעדינות אוהבת ובהקשבת אמת?
דליק ואנכי שוחחנו פעם על חמלה.
שלפתי את השיחה מתוך המגירה של רדיו מהות החיים - EOL.co.il.
והנה היא כאן, להאזנתכם בכל עת למען יהיו הימים הללו 
שזורים בטוב.

http://ondemand.eol.co.il/episode/733/115-114/1259/מה-שלימד-הבודהה-חמלה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...