יום ראשון, 1 במאי 2016

דקה דומיה


מבקשת דקה דומיה,
לא דקה ציבורית, מגויסת בחיל ורעדה.
לא דקה מהולה בעולמות חסרים - 
מפשפשת בעברה בקוצר רוח או תולה תקוות שווא בעתיד לבוא.
מבקשת דקה דומיה
אישית
אילמת,
בלא 'יזכור' ובלא אל של רחמים.
דקה חרישית,
עם צפירה מחרידת לבב
שאיש לא ישמע.
מבקשת דקה דומיה -
לא רק אחת לשנה,
אפילו לא אחת לחודש.
מבקשת דקה שבועית,
דקה יומית,
דקה רגעית.
דקה שוככת,
דקה שוכחת,
דקה דוממת,
דקת-מנוח דקיקה
כנצח -
כי סערת עלי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...