יום ראשון, 1 במאי 2016

לגעת בנצח


אם אי פעם אבקש לגעת בנצח
לא אוכל אלא לפגוש בפירוריו,
כלומר בעכשוויותו החלופית,
כלומר ברגעיותו המתגרגרת,
כלומר בכלומיותו הנוכחת בהרף 
עפעוף העין או הבל
הפה.
אם ארצה אי פעם לגעת בנצח
לא אוכל אלא להתמסר לצו שעתו
הזמנית,
לקיומו החטוף,
הנוכח בכל,
המתכלה באחת בלא שישוב
עוד.
אם אי פעם אבקש לגעת בנצח
לא אוכל אלא להיכנע בפניו,
הוא הכובל את ימי ואת לילותיי
בשלשלאות הזמן
ואין
מוצא מן
ה'עכשיו'.
אם אי פעם אבקש לגעת בנצח
יהא עלי באחת
לחדול
מלבקשו
ולהיכנע לעריצותו -
אדון הכאן-יות העכשווית -
חולף ותמיד
לנצח.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...