יום רביעי, 25 באפריל 2012
כל מקרה / ויסלבה שימבורסקה
יום שבת, 21 באפריל 2012
שני יסודות / זלדה
כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה
כַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָן
כַּמָּה עוֹטֶה גָּאוֹן
מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל
אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים
הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה
בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל טֵרוּף
בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל רוּחָנִיּוּת
בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל דִּמְיוֹן
בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל חֵרוּת
בְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.
לוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת
אֶת הַמִּמְסָד
שֶׁשְּׁמוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה
וְאֶת הַתְּלוּת הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָ
בָּאֲדָמָה, בָּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל.
הַבְּרוֹשׁ שׁוֹתֵק,
הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּף
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵרוּת
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִּמְיוֹן
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת
אַךְ הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תָּבִין
יום שישי, 20 באפריל 2012
הכל משתנה / ברטולד ברכט
יָכוֹל אָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחְרוֹנָה.
אֲבָל מַה שֶּׁאֵרַע, אֵרַע. וְהַמַּיִם
שֶׁמָּזַגְתָּ לְתוֹךְ הַיַּיִן, לֹא תּוּכַל
לִשְׁפֹּךְ אוֹתָם בַּחֲזָרָה.
מַה שֶּׁאֵרַע, אֵרַע. הַמַּיִם
שֶׁמָּזַגְתָּ אֶל-תּוֹךְ הַיַּיִן, לֹא תּוּכַל
לִשְׁפֹּךְ אוֹתָם בַּחֲזָרָה, אֲבָל
הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה. לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ
יָכוֹל אָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחְרוֹנָה.
ברטולד ברכט
יום שני, 16 באפריל 2012
כשהרֶשע בא כמו גשם נופל / ב. ברכט
יום שישי, 13 באפריל 2012
ולו ללילה אחד / אלי אליהו
דָּבָר לֹא תִּזְכְּרִי מֵהַלַּיְלָה הזֶּה.
לֹא אֶת עֲרִיסַת זְרוֹעוֹתַי
שֶׁנָּשְׂאָה אוֹתָךְ, כְּפִי
שֶׁהַקּוֹל נוֹשֵׂא אֶת הַהֵד,
לֹא אֶת הָעַקְשָׁנוּת
הָאִלֶּמֶת שֶׁל רַגְלַי שֶׁצָּעֲדוּ
עַל פְּנֵי הַחֶדֶר בִּדְבֵקוּת
שֶׁל מִתְאַבֵּד, לֹא אֶת אוֹר הַמְּנוֹרָה
שֶׁנָּח עַל פָּנַיִךְ, וְלֹא אֶת לַחֲשֵׁי
הָאַהֲבָה שֶׁפִּנַּקְתִּי בְּאָזְנַיִךְ
עַד שֶׁנִּרְגַּעְתְּ וְנִרְדַּמְתְּ.
דָּבָר לֹא תִּזְכְּרִי מִכָּל זֶה.
אֲבָל מִכָּאן וְלִשְׁאֵרִית
חַיַּיִךְ, תְּבַקְּשִׁי
נֶפֶשׁ אַחַת
בָּעוֹלָם שֶׁתִּדְבַּק בָּךְ,
כְּפִי שֶׁאֲנִי.
וְלוּ לְלַיְלָה אֶחָד.
יום חמישי, 12 באפריל 2012
חלום / יאנג טסו
יום רביעי, 11 באפריל 2012
יום שני, 9 באפריל 2012
שיר מוות / איקקיו
שני שירי אביב / דוגן
יום שבת, 7 באפריל 2012
נפשי הציצה מן החרכים / זלדה
יום שישי, 6 באפריל 2012
עשרת הדברות והאב / יהודה עמיחי
אבי היה אלוהים ולא ידע. הוא נתן לי
את עשרת הדברות לא ברעם ולא בזעם, לא באש ולא בענן
אלא ברכּות ובאהבה. והוסיף לטופים והוסיף מלים טובות,
והוסיף "אנא" והוסיף "בבקשה" וזִמר זכור ושמור
בנגון אחד והתחנן ובכה בשקט בין דִבֵּר לדִבֵּר,
לא תשא שם אלוהיך לשווא, לא תשא, לא לשווא,
אנא, אל תענה ברעך עד שקר. וחבק אותי חזק ולחש באזני,
לא תגנוב, לא תנאף, לא תרצח. ושם את כפות ידיו הפתוחות
על ראשי בברכת יום כפור. כבד, אהב, למען יאריכון ימיך
על פני האדמה. וקול אבי לבן כמו שער ראשו.
אחר-כך הפנה את פניו אלי בפעם האחרונה
כמו ביום שבו מת בזרועותי ואמר: אני רוצה להוסיף
שנים לעשרת הדברות:
הדִבר האחד-עשר, "לא תשתנה"
והדִבר השנים-עשר, "השתנה תשתנה"
כך אמר אבי ופנה ממני והלך
ונעלם במרחקיו המוזרים.
תפילה...
יום חמישי, 5 באפריל 2012
אִשָּׁה לְלֹא זְמַן / זלדה
אֲנִי הָאִשָּׁה
לְלֹא זְמַן,
חָמַדְתִּי זְמַנָּה הַשּׁוֹפֵעַ שֶׁל רֵעָתִי
וְהִיא קִנְּאָה בִּי עַל כִּי לִי אֵין זְמַן.
חָלַמְתִּי עַל נְטִיעַת יְעָרוֹת
וּבְהֶשֵׂג יָדִי אַךְ שִׂיחִים בּוֹדְדִים,
שָׁאַפְתִּי לָרוּץ בְּרִבְבוֹת מֵרוֹצִים
וְהִתְנַסֵּיתִי בִּשְׁבִיב אֶחָד בִּלְבַד.
אַךְ יוֹדַעַת אֲנִי כִּי אֵינֶנִּי זְבוּב
שֶׁבָּקַע בַּשַּׁחַר וּמֵת בַּדִּמְדּוּמִים.
יוֹמִי הוּא רִמּוֹן
מָלֵא גַּרְעִינֵי שָׁנִי –
הַזְּמַן הוּא יְדִידִי הַמּוֹנְעֵנִי מִלְּטָעֳמָם בְּבַת אַחַת
כְּדֵי שֶׁאֵהָנֶה מִכָּל אֶחָד.
מֵאַחַר שֶׁכָּל גַּרְעִין הוּא יְקוּם וּמְלֹאוֹ –
טוֹב לִהְיוֹת אִשָּׁה לְלֹא זְמַן.
יום שני, 2 באפריל 2012
מי איננו עבד?
כָּל אָדָם צָרִיך מִצְרַיִם / אמנון ריבק
יום ראשון, 1 באפריל 2012
מחשבות על חירות
עבדי עבדים / רבי יהודה הלוי
תקווה
תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...
-
הגעגועים הם הפרי, המעשים והדברים שבאמת קורים בעולם הם הפרחים שנובלים מהר ולא נשארים, הפרי נשאר קצת יותר ובו זרעים לגעגועים הבאים השורש נש...
-
כמה פשוט לו ידעה הפרידה כך מעצמה להיפרד. כמו עלה, לנשור בסתמיות מלוח הלב בלא להותיר בו חותם. כמה פשוט לו ידעה הפרידה בשתיקה להסתלק,...