נפשי הציצה מן החרכים
אשר בתוך הבוקה והמבולקה
של חליי .
משביה קראה
ל-היה הווה ויהיה,
בחושך לחשה
בידך אפקיד את רוחי, את כאבי,
את כבודי, את חיי ואת מותי.
זלדה
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
-
הגעגועים הם הפרי, המעשים והדברים שבאמת קורים בעולם הם הפרחים שנובלים מהר ולא נשארים, הפרי נשאר קצת יותר ובו זרעים לגעגועים הבאים השורש נש... -
מים אינם יכולים לחזור בתשובה. לאן יחזרו? לברז? למקורות, לאדמה, לשורשים, לענן, לים, לתוך פי? מים אינם יכולים לחזור בתשובה. כל מקום הוא ימי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה