יום ראשון, 1 במאי 2016

מסכה




במקום לעטות מסיכה
בפורים הזה,
במקום
להתחבא מאוחרי פניה של
'זו שהייתי רוצה להיות',
מבקשת להתקלף מן המעטים -
להתנשל,
להיחשף,
להיפרם,
להסיר את מערומיי השנים,
את קליפות הקיום,
את נשלי הידיעה,
ולהותיר את הלב עירום,
תינוקי וחשוף,
כן,
רך
ואוהב.
ועל פניו יעטה מסכה
של 'פניו המקוריים',
נטולת מיסוך,
ספוגה בתחושת הזיקה
של קיומי בך,
בניחוח נשימתך בתוכי.
פורים -
זמן להסיר מסכה
ולפגוש בי-בך-בנו
בשדה הריק של ההתמסרות,
ובידיים פשוטות -
לשוב הביתה.

צילמה: Ayelet Landau

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...