יום ראשון, 1 במאי 2016

כמה פשוט


כמה פשוט
לו ידעה הפרידה כך מעצמה
להיפרד.
כמו עלה, לנשור בסתמיות 
מלוח הלב
בלא להותיר בו חותם.
כמה פשוט
לו ידעה הפרידה
בשתיקה להסתלק,
בלא לדרוש מילות סיכום
או דבר הספד,
בלא לחוש בחסרונה של אמירת
'תודה' ו'סליחה' ו -
'הייתה בינינו אהבת אמת,
כזו שלעולם לא אוכל לשכוח'.
כמה פשוט
לו נשמטה הפרידה,
לו נשכחה,
לא נטפלת עוד אל הנפרד המתייסר,
לא מתנחלת בחדרי לבו הנטושים,
אפילו לא חוששת להיתלש מספר דברי ימיו.
מסכימה למות זקופה,
לא עוד להיות
כל כך בלתי נפרדת.

3 תגובות:

  1. תודה לך נעמה יקרה, על ששיחררת מליבי בכי שהיה עצור שם זמן רב.

    השבמחק
  2. כנראה שזה התפקיד שלנו לעזור לה להיפרד... באהבה וברכות לשחרר אותה בידיעה שהיא תחזור אלינו בעתיד.כל בוקר עם הילדים בגן. עם הכלב שמת. עם התואר שנגמר. היא תמיד תהיי איתנו. ובנשימה האחרונה שלנו היא זו שתלווה אותנו ללא ידוע⁦♥️⁩

    השבמחק
  3. כמה פשוט הלאוי
    מבקשת מייחלת מאחלת מתבוננת 🙏

    השבמחק

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...