נוטש
אותנו לאט,
חושש להכאיבנו
במהלומת-פתע.
לאט בערגה
כיפהפיה נרדמת-למחצה
הוא טווה לנו קמטים קטנים של אור ושל חכמה -
לא בקיעים של רעידת אדמה -רשת אוורירית של חריצי-אימה.
כמה טוב-לב מצד גופנו
שאינו משנה את פנינו
באחת
שאינו שובר את עצמותינו
במכה.
לא,
לא,
בזהירות
כסהר חיוור השופך זהרו עלינו
הוא מאיר אותנו
ברשת עצבים עצבים
מקפל את עורנו בפינות
מקשה את עמוד השדרה שלנו -שנוכל לעמוד בכל זה.
איזה יופי
איזה יופי
איזו עדינות יש בגופנו
הבוגד בנו לאט בנימוס
מכין אותנו
מספר לנו
בלחש
מעט-מעט שעה-שעה
שהוא הולך
nice
השבמחקאיזו עדינות יש/ יוסף עוזר [מענה לרחל חלפי]
השבמחקאֵיזוֹ עֲדִינוּת יֵשׁ בְּגוּפֵנוּ
שָׁעָה שֶׁהוּא מְסַיֵם אֶת עוֹנַת הָאֲנִי
וְנוֹטֵשׁ לְאֶרֶץ בְּלִי זְמַן
טוֹוֶה רָעָה תַּחַת טוֹבָה
כְּמוֹ בִּרְעִידַת אֲדָמָה
שֶׁאִכָּר טִפַּח עֲלֵיהַ סִיגָלִיוֹת
וּלְפֵתַע נֶהֱפְכָה עֲלָיו אֵימָה
כְּמוֹ סַהַר שֶׁבִּטְנוֹ מְלֵאָה עַל
אוֹרוֹ שֶׁדָעַךְ מְעָלָיו,שֶׁהִמְעִיט עַצְמוֹ
בְּלִי אֵיזֶה יוֹפִי שֶׁל נִימוּס וּבְגִידָה
תֵּכֶף אֵלֶךְ וְאֲשׁוּב:
הוּא תּוֹלֶה מוֹדָעָה עַל
דַּלְתוֹת הַגּוּף בְּכָל פִּתְחֵי הַמִּלוּט
כְּמוֹ בָּעַל חֲנוּת שֶׁאַזְלָה
סְחוֹרַת נַפְשׁוֹ
שֶׁתָּלָה: תֵכֶף אֲשׁוּב
וּבְנֵי בֵּיתוֹ תָּלוּ לוֹ אֶת מוֹדָעַת אֵבְלוֹ