יום שני, 11 במרץ 2013

מאז קיומו של המין האנושי, איננו מניחים לעצמנו לשמוח די הצורך. זה, ורק זה, הוא החטא הקדמון שלנו.
אני מוכן להאמין רק באלוהים שמבין בריקודים.

הנרי מאטיס

מתוך יצירתה של פינה באוש

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...