יום שישי, 25 בנובמבר 2011


"הרחקתי מעלי את השניות, ראיתי כי שני העולמות הם אחד;
אחד אחפש, אחד אדע, אחד אראה, לאחד אקרא.
הוא ראשון, הוא אחרון, הוא החיצון, הוא הפנימי..
אם פעם בעולם הזה אזכה לשהות רגע עמך,
ארמוס את שני העולמות, ארקוד בחדוות ניצחון עד-עולם.
הוי שמסי טבריס, כה שיכור אני בזה העולם
עד כי אין בפי דבר לספרו זולת שיכרון וגיל"

ג'לאל אל-דין רומי, משורר, מיסטיקן ומאהב. מאה 13

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...