יום חמישי, 8 במרץ 2012

מדיטציה / אגי משעול

היָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ

וַאֲנִי בִּמְלוֹאִי

מִזֱדַּקֶּפֶת כְּקוֹבְּרָה מִסַּל

לְקוֹל חֲלִילְךָ בִּי.

*

שְלוּלַת עַצְמִי

וּפְרוּמַת מַרְפֵּס אֲנִי הוֹוָה

בִּיהוֹוָתִי

וּמַלְאָךְ בּוֹדֵד

בְּלִי אֶבֶן

בְּלִי סֻלָּם

עוֹלֶה וְיוֹרֵד עַד הַבֹּקֶר

בְּגוּפִי.

*

מַאֲזִינָה

לְמֶטְרוֹנוֹם הַחַיִּים

שֶל נְשִימוֹתַי

וּפַרְפָּרֵי שֶמֶש

צְהֻבִּים

מְפַזְזִים

בְּתוּךְ עוֹרְקַי

בְּמַזּ'וֹר הַקִּיּוּם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...