יום שלישי, 27 במרץ 2012


איפה היית בשנה שעברה?


נשום עמוק

נשום עמוק


האוויר ממלא את ראותי.

ואז?


דמי מקבל את החסד שחייתי בו לפני דקות אחדות

כל תא מתחדש, ועם כל נשימה

חלק ממני נפרד, ומשהו חדש נכנס

האורז שאכלתי אתמול איפה הוא עכשיו?

בשרירי, בעצמותי.


המיץ שחלקנו אתמול, איפה הוא?

בזרועותינו, ברגלינו.

בחודש שעבר האורז נשב ברוח ובאור השמש בארצות רחוקות,

במישורי המיסיסיפי

או בעמקי בורמה;


הפירות היו תלויים בעצים בקפריסין, בספרד או בסיציליה

ולפני כן? לפני כן החומר שלהם היה באדמה, היה באוויר

היה בימים, היה באוקיינוסים

ממתין להיאסף, להגביה לשמיים,

מחכה להיות גשם


אתה ואני, אנו בעיקר מים

בשנה שעברה, רוב רובו של גופנו היה באוקינוס.

שייטנו ביחד בתוך האטלנטיק, או באוקיינוס השקט

כי רוב רובנו מים.


והמים הועלו על ידי חום השמש

בכוח חלקיקי האור, וירדו למטה, מכים בפני האוקיינוס.

וכל חלקיק אור בא מן השמש, מבטן הכוכבים;


אתה ואני היינו כוכבים בשנה שעברה.

רדפנו זה את זה בתוך הליבה הלוהטת של השמש.

אז מי הוא זה שהתגורר בבית הזה בשנה שעברה?


ואיפה תהיה בשנה הבאה?

ומי הוא ידיד אמת ומי הוא אויב לך?

ומי תהיה אתה בשנה הבאה?


נשום עמוק

נשום עמוק


האוויר הוא אני

האוויר הוא אתה

האוויר שאנו חולקים

אני נותן ממני לך ואתה נותן לי.


עם כל נשימה אני נקשר במעגל אחד

עם היערות הגדולים.

הנשיפה שלי היא המזון שלהם

הנשיפה שלהם ממלאה את ריאותי.

בשנה שעברה הייתי עץ

והעץ היה אני.


כל יום

אנו אוספים חומר

וממשיכים במשימה האינסופית שהיא

יצירת עצמנו מחדש, זה מזה, זה מזו, זו מזה.


כל יום אנחנו מוותרים על חלק

וממשיכים את המעגל האינסופי שבו אנו מחזירים עצמנו לאחרים.

יום יום, יום יום אנחנו משתנים ונעשים זה מתוך זה, זה את זה

נעשים חומר היקום,

אבק כוכבים והכל

העובר דרכנו, ואנחנו עוברים דרכו.


איפה היית בשנה שעברה?


נשום עמוק

נשום עמוק



מתוך ספרו של David Brazier

Zen Therapy:

תרגם יעקב רז


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...