יום חמישי, 29 בספטמבר 2011

געגועים לליטוף/ אגי משעול


כֻּלָּנוּ כָּאן -

אֵלֶּה מֵאִתָּנוּ הַחַמִּים וּמִתְרוֹצְצִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

וְאֵלֶּה הַקָּרִים הַטְּמוּנִים כְּבָר בְּבִטְנָהּ -

צַיָּדֵי אֹשֶׁר וַעֲרִיקֵי סֵבֶל

שֶׁהַמַּלְאָכִים, מִנְּדִיבוּת אוֹ שַׁעֲשוּעַ, הֶעֱנִיקוּ לָנוּ רֶגַע שֶׁל בְּדוֹלַח,

לִטּוּף אוֹר שֶׁמֵהֶסַּח דַּעַת יָכֹלְנוּ לָחוּשׁ בּוֹ -

מִתְחַבְּקִים עַכְשָו זֶה עִם זֶה כְּנֶאֱחָזִים

הַמְצָרְפִים אַהֲבָה לְאַהֲבָה

וַאֲנַחְנוּ מִתְבּוֹנְנִים זֶה בָּזֶה

בְּפִלְאֵי הַפָּנִים שֶאֵין לָהֶם אָח,

וְנוֹגְעִים זֶה בָּזֶה

בְּפִלְאֵי הָאֶצְבָּעוֹת וְחָכְמָתָן הַנִּבְדֶּלֶת מֵחָכְמָתֵנוּ,

בְּחִיּוּכֵנוּ הָרָחָב וְשִׁנֵּינוּ הָרְבוּעוֹת

וְהַלֹּא-מְחַרְחֲרוֹת רִיב

שֶׁאָנוּ מְגַלִּים זֶה לָזֶה,

בְּמַגָעֵנוּ הַמִּתְרַגֵּשׁ, הַחַם וְהַחוֹשֵׁשׁ

(כִּי הַזּוּלַת תָּמִיד הוּא רֹשֶׁם עַז מִנְּשֹא,

חִידָה שֶפִּתְרוֹנָהּ מְרֻמָּז רַק בְּמַבָּטוֹ

הַנִּשְׁקָף כִּרְאִי)

וְהַחֶמְלָה -

הַנְּשִׁימָה הַחֲמִימָה הַנּוֹשֶׁבֶת בַּיְּקוּם,

מְרַכֶּכֶת אֶת בְּשָׂרֵנוּ הַבָּהוּל תָּמִיד קָדִימָה

וּמַעֲלָה אֶת הַבְּכִי הַכָּמוּס, הַפְּנִימִי,

כְּשֶׁמַּשֶּהוּ מֵחֲרַךְ הָרְאִיָּה שֶׁכְּבָר נִפְעַר בָּנוּ

מַשֶּהוּ מִשָּם תָּמִיד

רוֹאֶה,

רַחוּם עַל הֱיוֹתֵנוּ אֲנָשִׁים,

חַנוּן עַל הַשְֹּכָמוֹת שֶׁכֹּה מִתְגַּעְגְּעוֹת לְמָעוֹף -

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה