"לעולם יהא אדם רך כקנה,
ולא יהא קשה כארז.
מה קנה זה כל הרוחות באות ונושבות בו-
הולך ובא עימהם,
דממו הרוחות – חוזר הקנה עומד במקומו.
ומה סופו של קנה זה?
זכה ליטול הימנו קולמוס לכתוב ספר תורה.
אבל ארז אינו עומד במקומו,
אלא כיוון שנשבה רוח –
עוקרתו והופכתו על פניו.
ומה סופו של ארז?
באים אליו סתתין ומסתתין אותו
ומסככין ממנו בתים
והשאר משליכין אותו לאור, לשריפה.
מכאן אמרו:
יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז".
רבי שמעון בן אלעזר
"האדם
בכניסתו לחיים גמיש ורפוף,
במותו – צפוד ונוקשה.
כל העשבים והצמחים
בכניסתם לחיים – גמישים וענוגים,
במותם – יבשים וכמושים.
על כן
הצפידות והנוקשות מתלוות למוות,
הגמישות והרפיפות מתלוות לחיים.
לפיכך
צבא נוקשה אינו מנצח,
עץ נוקשה מוזמן לגרזן.
הנוקשה והגדול נמצא למטה,
הגמיש והרפוף נמצא למעלה".
לאו דזה, החכם הסיני [בן המאה השישית לפני הספירה]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה