וידוי

רצוני להתוודות, לתת דין וחשבון לעצמי, לתת דין וחשבון לאלוהים,

זאת אומרת למדוד את חיי ומעשי לעומת האידיאל הגבוה,

הטהור ביותר אשר עומד לפני.

להשוות מה שהיה צריך להיות לעומת מה שהיה...

ואני... חטאתי לאנשים באדישות, בחביבות חיצונית.

חטאתי לעצמי בבזבוז כוחות וכישרונות, בהזנחה, בחוסר התפתחות רוחנית.

ובכל זאת איני יְרֵאָה לעמוד בפני הדין. חטאתי לשם מטרה, ורצוני היה טוב.

אם נכשלתי, אם לא הייתי די חזקה,

אם לא מצאתי את הדרך, את הצורה – איני מתביישת,

רק מצטערת על כך.

וידוי מיומנה של חנה סנש - 11.10.1940 ערב יום הכיפורים