אולי כאן נגמרת דרכי
על הסף השליו.
נוטפים כוכבים ירוקים
לאט- כהולם הלב.
באיושת ענפים יבשה
בירכת שלומים:
העצים הקטנים בחורשה
חיכו לי כל הימים.
מה מוזר שביקשתי אותך
בדרכים לרוב,
עד שבאתי אל סף ביתך
והוא כה קרוב.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
-
הגעגועים הם הפרי, המעשים והדברים שבאמת קורים בעולם הם הפרחים שנובלים מהר ולא נשארים, הפרי נשאר קצת יותר ובו זרעים לגעגועים הבאים השורש נש... -
מים אינם יכולים לחזור בתשובה. לאן יחזרו? לברז? למקורות, לאדמה, לשורשים, לענן, לים, לתוך פי? מים אינם יכולים לחזור בתשובה. כל מקום הוא ימי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה