יום שבת, 5 בינואר 2013

דרך הנהר

את בוקרו השמשי של השישי הזה ביליתי, לאושרי הגדול, יחד עם שותפתי הקרובה איריס נייס וחבורת "דרך הנהר", במפגש הסיום של הסדנא שלנו, בפארק הירקון. 
תרגלנו יחד מדיטציה בהליכה. התבודדנו עם פיסת עשב רוויה בטל. פגשנו עצים, והם למרבה המזל פגשו אותנו. פגשנו מאוד זה את זה - בגוף, בלב, ברוח. הזמנו את עצמנו להיתמך, להתגלגל, להיעשן, להתמסר ופשוט - להיות.
פשטות גדולה. אושר גדול.
מעומק הלב אני מודה לחבורה היקרה ולשותפתי האהובה על האמון, על ההתמסרות, על הלמידה ועל הזכות הגדולה לנוע יחד עם כל הלב בדרך הנהר. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...