יום שבת, 5 בינואר 2013

דרך הנהר

מזה חמש-עשרה שנה שאני תלמידה בדרך הבודהיסטית, ויותר מכל מרגישה שאני עושה בשדה הרחב הזה רק את צעדי הראשונים. קראתי, כתבתי, מחקתי, הבנתי, שכחתי, בכיתי, צחקתי, מצאתי, איבדתי ושוב ושוב אני יוצאת לחפש. 
בשנים האחרונות, בזכות קשר קרוב, אוהב ויקר עם איריס חברתי הרקדנית, פגשתי את תבונת הבודהא גם במחוזות הגוף, התנועה והטבע. איריס הזמינה אותי לרקוד איתה. ואני, שמעולם לא דרכתי על רצפת הסטודיו, נעניתי מיד.
התנועה שנולדה בי בטבעיות הפתיעה וריתקה אותי. היא הזכירה לי את מה שלא ידעתי או אולי את מה ששכחתי במרוצת השנים. היא נגעה בשמחת החיים הילדית שלי ובשובבות היצירתית והמחויכת. היא תמכה בהתמסרות הפשוטה לכל מה שנוכח ובחופש לנוע במרחב בלא מחשבה יתרה ובלא שיפוט. היא הרחיבה בי עד מאוד את שדה המבט, את המגע והנשימה ופתחה עוד ועוד גם את חדרי לבי. היא עוררה [ועודנה מעוררת] את סקרנותי ואת אהבתי להתבונן, להקשיב, להיות, לקבל ולאהוב את המענג ואת הכואב שרוטטים זה בזה בתיבת התהודה שלי. אולי יותר מכל, התנועה והריקוד השיבו לי את הרכות, את הנשיות ואת היופי לגוף-רוח הנושם, ואפשר שבכך הם לימדו אותי בדרכם השותקת את תורת הבודהא - את ההזמנה 'להיות פשוט' ו'פשוט להיות'.
התוצאה המבורכת של ההתחוללות המשותפת [תרתי משמע..] היא "דרך הנהר" - סדנת מדיטציה, תנועה וריקוד בתשומת הלב - מסע ענוג ועדין אל לב הטבע ואל טבע הלב שלנו..

מזמינה אתכם להצטרף אל איריס ואלי למסע ב"דרך הנהר": מתחילים ממש בקרוב - ת"א, ימי שישי, 12 מפגשים, החל מ- 4.1.13, בין השעות 10:30-13:30. פרטים נוספים:
http://riverpath.wordpress.com/2011/01/10/%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%A8-watercourse-way/
אשמח מאוד לקראתכם!
נעמה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...