יום שבת, 5 בינואר 2013

שיחה מלב אל לב עם חבר עצוב

אני מביט בשמיים בצהריי יום בהיר,
יודע שהשמש זורח,
אך לבי מסרב לעיני, ורואה רק שמיכה של עננים.
דומע, אני שואל את עצמי: 
מי מבין השניים יודע את האמת: עיני הרואה את האור או לבי החש בחשכה?

שיחה מלב אל לב עם חבר עצוב

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...