אם תפגוש את הבודהא בדרך

"נשמתו של העולם ברגעים,
לחינם בדורות נבקשנה.
נפלאים, נפלאים עד אין חקר
חייו הגדושים
של הרגע..."

נתן אלתרמן

תודה גדולה וחמה לכל משתתפי הקורס הרענני "אם תפגוש את הבודהא בדרך"..תודה על החקר ועל נפלאות הרגע.
בעוד שבועיים נמשיך את המסע בכיוונים חדשים, וגם מי שלא היה אתנו מוזמן להצטרף. פרטי התכנית: כאן: אנא גוללו מטה..
http://naamaoshri.com/הבודהא-בדרך-מפגשים-שהיו-לא-שלא-היו-עם-ד/

פנים אל פנים

פנים אל פנים ואין מה לומר.

מתוך "בידיים ריקות שבתי הביתה". 
פסוקי זן בתרגומם של איתן בולוקן ודרור בורשטיין.

אין מה לומר
רק געגוע ל
פנים אל פנים

'אני אוהבת אותך'.

לו הייתה לי רק עוד שעה אחת לחיות -
שישים דקות
שלוש מאות ושישים שניות -
נשימות אחדות, 
פעימת לב דועכת,
כפות ידיים חמימות על לחי,
הייתי מבקשת ללחוש לך,
[לו רק היה ניתן לי],
לומר
'תודה'
ו'סליחה'
וגם
'אני אוהבת אותך'.
ואולי
[ורק אם אפשר היה עוד לבקש],
הייתי מאושרת לדעת,
שהאהבה הזאת
גם עבורך
הייתה
באמת.

כאחד האדם

בספרו "אמא ומשמעות החיים" מספר ארווין יאלום על מפגשיו הקרובים עם מטופליו. פולה, אישה מלאת חיות, נטולת שדיים שבגופה פשה הסרטן, מספרת ליאלום שתקופה זו בחייה היא "תור הזהב". 
"נסה להבין" היא אומרת, "הזהב אינו המוות, אלא ההתנסות בחיים לנוכח פני המוות. חשוב כמה חד ויקר מפז כל מה שקורה בפעם האחרונה: האביב האחרון, המעוף האחרון של תפרחת שן הארי, נשירתה האחרונה של הוויסטריה. תור הזהב היא גם תקופת שחרור גדולה" היא מוסיפה. "תקופה שבה יש לך את החירות לומר 'לא' לכל ההתחייבויות המטופשות, להתמסר אך ורק למה שאכפת לך באמת - נוכחות החברים, חילופי העונות, געש הים..."

מבקשת מעומק הלב להודות לכל מברכים והמברכות על החיבוק החם והאוהב ביום המשכיותי. תודה על הזכות לגעת ועל האפשרות להינגע.
מאחלת לעצמי שלא אשכח את חכמתה של פולה: לחיות את רגעי החסד הקצרים של חיי, את נוכחות אהובי, את חילופי העונות ואת געש הים - כתור הזהב, עוד בטרם יקצוב הגוף את זמני באכזריות.
מבקשת בכל לב להימצא ראויה לחיים שניתנו לי לפני יובל ועוד שנה,
ולפסוע בהם בכנות וביושר,
ברכות.
ענווה ונכנעת.
כאחד הדשאים.
כאחד האדם.

הקשבה

"ההקשבה היא הכלי החשוב ביותר שעומד לרשותנו למימוש הפוטנציאל האנושי", טוען הפסיכולוג קארל רוג'רס. ולא בכדי: היא מאפשרת לפתוח מרווח לנשימה, מרחב להתבוננות, זמן למחשבה ולדיבור שיש בו יותר חמלה ופחות כעס, יותר תשומת לב ופחות דחף אוטומטי.

* אני מבקשת להזמינכם למסע קצר הנוגע בתרגול אמנות ההקשבה והדיבור בהשראת החכמה הבודהיסטית. נתרגל מדיטציית קשב פתוח, נשוחח, נעמיק, נתאמן ונלמד את אמנות הקשב והדיבור, מתוך מפגש עדין עם עצמנו ועם העולם.
* 8 מפגשים, ימי ב', 17:30-20:00, החל מ- 11.4, בכפר ויתקין.
ההרשמה מסתיימת. נותרו מקומות אחרונים.
אשמח לקראתכם,
נעמה
052-4261196
http://naamaoshri.com/אמנות-ההקשבה-לפעימות-הלב/

אִם תִּתֵּן לִי חֶלְקִי /לאה גולדברג

אִם תִּתֵּן לִי חֶלְקִי בְּאֵימַת מַחֲשַׁכֶּיךָ
אוּלַי יֵאוֹר לִי מְעָט.
אִם תִּפְרֹק עַל כְּתֵפַי אֶת כֹּבֶד עֻלְּךָ מֵעָלֶיךָ
אוּלַי יֵקַל לִי מְעָט.
אִם תָּבִיא אֱלֵי כְּפוֹר עַזְבוּתִי אֶת צִנַּת בְּדִידוּתֶךָ
אוּלַי יֵחַם לִי מְעָט.

כְּמוֹ עֵץ בִּשְׁלָגָיו, הַנּוֹצֵר אֶת אֲבִיב נִצָּנָיו
בַּקָּרָה,
אֶעֱמֹד בְּפִתְחֵי יְגוֹנֶיךָ.
וְהָיָה מַכְאוֹבְךָ לִי תְּשׁוּרָה.
בְּיָדַיִם טוֹבוֹת אֶשָּׂאֶנּוּ.
לֹא אֶפֹּל, לֹא אֶכְרַע -
אַל תִּירָא.

לאה גולדברג

חמלה אחת

"...וגופך לי
מבט
וחלון
וראי..."

גופך לי מבט - דרכך אני רואה. עייניך - עיניי. ליבך - לבבי.
גופך לי חלון - מבעדך אני מביטה, העולם נגלה לפני מבעד לבשרך.
גופך לי ראי - דרכך אני ניבטת, אני מובטת. מבטך מקיים אותי, נוסך בי חיים.

חמש מילים - עולמות אינספור - חמלה אחת

דיוק הכאב/יהודה עמיחי

דיוק הכאב וטשטוש האושר. אני חושב
על הדיוק שבו בני אדם מתארים את כאבם בחדרי רופא.
אפילו אלה שלא למדו קרוא וכתוב מדייקים:
זה כאב מושך וזה כאב קורע, וזה כמו מנסר
זה שורף וזה כאב חד וזה קהה. זה פה, בדיוק פה
כן. כן. האושר מטשטש הכל. שמעתי אומרים
אחר לילות אהבה ואחר חגיגות, היה נפלא,
הרגשתי כמו בשמיים. ואפילו איש החלל שריחף
בחלל קשור לחללית רק קרא: נפלא, נהדר, אין לי מילים.
טשטוש האושר ודיוק הכאב
ואני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד גם
את האושר העמום ואת השמחה. למדתי לדבר אצל הכאבים.

יהודה עמיחי

מסכה

במקום לעטות מסיכה
בפורים הזה,
במקום
להתחבא מאוחרי פניה של
'זו שהייתי רוצה להיות',
מבקשת להתקלף מן המעטים -
להתנשל,
להיחשף,
להיפרם,
להסיר את מערומיי השנים,
את קליפות הקיום,
את נשלי הידיעה,
ולהותיר את הלב עירום,
תינוקי וחשוף,
כן,
רך
ואוהב.
ועל פניו יעטה מסכה
של 'פניו המקוריים',
נטולת מיסוך,
ספוגה בתחושת הזיקה
של קיומי בך,
בניחוח נשימתך בתוכי.
פורים -
זמן להסיר מסכה
ולפגוש בי-בך-בנו
בשדה הריק של ההתמסרות,
ובידיים פשוטות -
לשוב הביתה.

צילמה: Ayelet Landau

המאסטר של ההר הקר/שירתו של האנשאן

איזו היא 'דרך ההר הקר'?
אין בה סימן, לא לפרסת הסוס ולא לעגלה.
ערוציה פתלתלים, חומקים בלא עקבות.
צוקי העד - מי ידע את גובהם?
במקום בו נוטף הטל בריבוא העשבים
במקום בו הומים עצי האורן ברוח -
כאן אבד השביל,
כעת בא הזמן,
הגוף שואל את צילו:
איזו היא הדרך הביתה?

שירתו של האנשאן ["המאסטר של ההר הקר"]
בתרגום חופשי מאנגלית

This spring

This spring
Why am I getting so old?
From the clouds
birds flee


Spring Aging
Basho [1644-1694]
Translator:Dongbo 東波

http://www.mountainsongs.net/poem_.php?id=716

אהבתי

אהבתי

אהבה

חחח

מדהים!

עצב

כעס

הגיבי