יום שבת, 17 באוגוסט 2013

יָלַדְתִּי –
וַעֲדַיִן תְּפוּחָה כְּרֵסִי לְפָנַי,
עֲדַיִן מְבַעֲטִים תִּינוֹקוֹת בִּי,
עֲדַיִן תּוֹכְפִים בִּי צִירִים…
מְיַלֶּדֶת קִצְרַת-צַוָּאר הוֹלֶכֶת אַחֲרַי
וּמוֹשֶׁכֶת-שׁוֹלָה מִתּוֹכִי יְלָדִים.

רבקה מרים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...