יום שבת, 17 באוגוסט 2013


ניתן להסביר מים, אולם הפה לא יהפוך רטוב בשל כך.
ניתן ללמד על טיבה של האש, אולם הפה לא יתחמם בשל כך.
בלא לגעת במים אמיתיים ובלא לחוש באש אמיתית, לא ניתן להכיר את אלה. אפשר להגדיר מזון באופן מדויק, אבל זה לבדו לא יפיג את הרעב.
אפילו להסביר ספר לא יהפוך אותו לנהיר. אם כך, איך זה מתקבל על הדעת שאדם ישיג הבנה מהסבריו של אדם אחר...?

מתוך: 'התודעה הבלתי כבולה', טקואן סוהו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...