הָאִם אַתָּה מְשׁוֹרֵר?
הֵשַׁבְתִּי: לֹא.
מִנַּפְשִׁי אֲנִי בּוֹרֵחַ
וְנִכְנָס לְתוֹךְ מַרְאָה,
שָׁם אֲנִי שׁוֹמֵעַ הֵד
וּמְשִיב מִלִּים.
'מַרְאָה', עבדאללה עזייזה. מערבית: און ברק.
מתוך: הליקון, גיליון 44, שירה עברית-ערבית, חורף 2001.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
-
הגעגועים הם הפרי, המעשים והדברים שבאמת קורים בעולם הם הפרחים שנובלים מהר ולא נשארים, הפרי נשאר קצת יותר ובו זרעים לגעגועים הבאים השורש נש... -
כמה פשוט לו ידעה הפרידה כך מעצמה להיפרד. כמו עלה, לנשור בסתמיות מלוח הלב בלא להותיר בו חותם. כמה פשוט לו ידעה הפרידה בשתיקה להסתלק,...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה