יום שני, 25 בפברואר 2013

"יותר מכל איננו יכולים להרשות לעצמנו שלא לחיות בהווה. מאושר מכל בני התמותה הוא זה שאינו מבזבז אף רגע מן החיים החולפים על זכרון העבר. בלי לשמוע את קול התרנגול קורא מכל חצר משק בטווח האופק הנראה לעינינו, הגותנו נשארת מאחור. הצליל הזה מזכיר לנו בדרך כלל שאנחנו הולכים ומחלידים, הולכים ומתיישנים בהרגלי החשיבה שלנו וביישומם. בסיכומו של דבר הגותו של התרנגול עכשווית יותר משלנו..."

מתוך "טיול" מאת הנרי דיוויד תורו [1817-1862] - סופר, מודד, מייצר עפרונות, מגדל ירקות, מתבודד ומי שנחשב לאבי התנועה האקולוגית האמריקאית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...