יום רביעי, 6 בפברואר 2013

הַיֹּפִי הַמַּרְהִיב בְּיוֹתֵר נָמוֹג
בַּמְּהִירוּת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר.
וּמַה שֶׁנִּשְׁאַר 
הוּא מַה שֶׁנָּטַעְתָּ
וּמַה שֶׁנָּתַתָּ.

יהורם טהרלב

אמא בטיול עם ילדי הגן בקיבוץ,
ראשית שנות השישים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...