יום רביעי, 6 בפברואר 2013

האופה טוחן את גרעיני החיטה עד דק, כדי לעשות אותם לקמח. מדי פעם הוא מעלה מעט קמח לראות האם הוא דק דיו.
הקמח שואל את האופה,
האם אתה דק מספיק?
האופה מוסיף מים, לש את הקמח. מוסיף מה שמוסיף ומכניס לתנור.
הוא מוציא את הלחם חם וריחני מן התנור.
הלחם אומר לאופה,
אתה בהחלט נראה לי טעים.

[מתוך The Listening Book, W.A. Mathieu, מאנגלית יעקב רז]

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...