הבוקר, בגיל 88, הלכה לעולמה המשוררת הפולנייה ויסלבה שימבורסקה. מדירתה הצנועה בקרקוב היטיבה שימבורסקה להתבונן בעולם מבעד לעדשה עדינה ואישית. היא ראתה לא רק את הפרח והפרפר, אלא ידעה גם לגעת ולהגיב בדרך ייחודית לשאלות הקיום הגדולות של האדם והחברה. היא כתבה בהומור, ברעננות, בשנינות ובחכמה. נוגעת בסבלנות ביופי ובכאב - באותה העת, באותה העט.
כתיבתה מחויכת וקרובה, כמעט משוחחת, מציעה מבט רענן מגובה העיניים, נוסכת בנו חדווה של גילוי הקמטים הקטנים של חיינו. מסרבת לקבל את הרגליות החיים, את השגרה, לעולם תתבונן בעין חדשה וחיונית על הרגע הנוכחי. לכתה, מותיר בנו את האתגר להתבונן בחיינו, מרגע לרגע, בעין המתחיל, במבט עירום וילדותי, לבל יהיו אלה לנו הרגל...
צילם דורון ניסים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה