הו יוגי, אל תלך, אל תלך, אל תלך.
ראה, אני נופלת לרגלך. שפחתך.
מוזרה היא דרך האהבה וההתמסרות. הסבר לי נפתוליה.
אני מעלה מדורה של עצי אלווי ואלמוג. הדלק אותה במו ידיך.
וכאשר אהיה רק ערימת עפר ואפר כסה בם את גופך.
אומרת מירה לאלוהיה: תן וייטמע אורי באורך.
מהינדית - פנינה בר
מירה באי, מגדולי המשוררים בהודו, הייתה בת למשפחת נסיכים מכת הראג'פוטים, הלוחמים, שחיה ברג'יסטאן שבצפון הודו במאה השש-עשרה. כבר מילדותה אהבתה נתונה הייתה לקרישנה, ומאוחר יותר עזבה את הארמון ופרשה לחיי-הרוח. במשך שנים נדדה בדרכים, שרה את שירי אהבתה לאלוהיה. היא שרה לו כמאמין לאלוהיו, אך גם כאישה אל בעלה; היא שרה לו בגעגוע, אך גם כאל מי ששוכן לעולם בליבה; היא שרה לקרישנה כאוהב אל אהובו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה