יום שני, 9 בינואר 2012


לפני שלמדתי זן לפני שלושים שנה, ראיתי את ההרים כהרים ואת הימים כימים.
כשהגעתי לידיעה קרובה יותר, ראיתי שההרים אינם הרים והימים אינם ימים.
אבל עכשיו, כשהגעתי לידיעה האמיתית,
שוב אני רואה את ההרים כהרים.
שוב אני רואה את הימים כימים.’

צ’ינגיואן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...