יום שני, 9 בינואר 2012

געגועים


געגועים הם כמו עקבות.
מספרים בשתיקה את סיפורו של זה שהלך.
מסתירים בעקשנות את סוד ההיעלמות.
מסרבים לגלות אם או מתי ישוב ולאן פנה.
בין הזיכרון ובין התשוקה,
בין הישנו שהיה ובין האיננו שישנו -
הם חורשים בלב חריצים עדינים דרכן תזדחלנה להן הדמעות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...