מעת לעת מצטעפת לי.
לא חלילה משום שהודרתי על ידי העולם.
דווקא מתוך בחירה - להתעטף, להתכנס, להצטמצם.
להיות פחות נראית ויותר מתבוננת;
לחוש פחות מתנועעת ויותר מתגלמת.
עד ששוב אזדחל לאיטי,
אחר-כך אתפרפר,
ואז אשוב לעוף בחיק הבריות על גדות הנהר..
תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה