"לשיח שעלי לשאת היום, ולאלה שאצטרך לשאת כאן אולי במשך שנים, הייתי רוצה, לו הדבר היה אפשרי, להסתנן בחשאי. יותר משהייתי רוצה לשאת דברים, הייתי רוצה להיעטף על ידי הדברים ולהינשא באמצעותם הרחק מעבר לכל התחלה אפשרית. הייתי שמח להיווכח כי בשעת הדיבור עצמו, קול שאין לו שם מקדים אותי זה מכבר: או אז הייתי צריך רק להמשיך אותו, לפתח את המשפט, להשתכן בלא משים בין סדקיו – כאילו השעה לרגע הקול הזה את עצמו ושיגר לעברי אות. או אז לא הייתה כל התחלה, ובמקום להיות מי שנובע ממנו השיח, הייתי נתון לחסדי התנהלותו, ולא הייתי אלא פרצה זעומה, נקודת היעלמותו האפשרית."
מצרפתית: נעם ברוך, הוצאת בבל
מצרפתית: נעם ברוך, הוצאת בבל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה