יום ראשון, 27 במאי 2012

רולאן בארת / שיח אהבה


לא אוכל לפרק את הביטוי 'אני אוהב אותך' בלא שאצחק. וכי מה? 'אני' מצד אחד 'אתה' מצד שני ובאמצע נקודת-חיבוק של רגש הגיוני. ומי לא יחוש שחלוקה מעין זו, התואמת אמנם את תורת הלשון, מסלפת את מה שנזרק החוצה בתנופה אחת? 'לאהוב' אינו קיים כשם פועל...הסובייקט והאובייקט מגיעים אל המילה ברגע שהוא מבוטאת, ויש להבין [או לקרוא] 'אניאוהבאותך' כדרך ההונגרים במילה אחת szeretlek, משל הייתה הצרפתית מתכחשת לתכונתה האנליטית הנאה ונעשית שפה מצמדת...

רולאן בארת, שיח אהבה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...