יום שישי, 4 במאי 2012

אורנים נדהמי שמש
הִדִּיפוּ נִיחוֹחַ פְּרָאִי -
אוֹתוֹ אוֹן מְהַמֵּם מִפְּנִימִיּוּת הַצְּמִיחָה
עָשָׂה אוֹתִי שׁוּב
בַּת-בַּיִת בָּעוֹלָם,
אַךְ אֶת הָעִקָּר לא הִגִּיד לִי;
מָה הַכַּוָּנָה הָאֱלהִית
בִּצְמָחִים צָצִים וְנוֹבְלִים.
גַּם תַּכְלִית חַיַּי
וְתַכְלִית מוֹתִי
לא אֵדַע בָּעוֹלָם הַזֶּה. 



זלדה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...