דַּרְכֵּנוּ הוֹפֵךְ הָאֱלֹהַּ אֶחָד.
הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם
הוּא, הַמְּפֻזָּר וּמְפֹרָד,
הִנֵּה לִקְרָאתֵנוּ נִרְעָשׁ וְנִפְחָד –
הִנֵּה כָּאן
אֶצְלֵנוּ
הָיָה לְאֶחָד.
רבקה מרים
תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה