“לכל אחד מאיתנו יש זרעים של רוח יותר ארוכה. אני, מטבעי, יותר סבלנית ויש בי אורך רוח ונחת. יש קשר בין סבלנות וסבל. כשהרוח קצרה, יש סבל גדול כי אי אפשר לשאת דברים, ואז סובלים. לי יש טבע סקרן, אז אני עוצרת, מתבוננת ולוקחת מרחק מהאוטומטים שאני יכולה לפעול בהם. האימון בן 15 השנים שעברתי מאוד עזר לי בזה. מעולם לא התלה־ מתי. האימון מאפשר את ההבנה של אי הנחת בפגיעות, תחושת האיום וחוויית הצמצום והכיווץ, ומצד שני הוא תומך באפשרות להתרחב, להביט, להקשיב ולהיות יותר נדיבה וחומלת. הגישה האקולוגית לחיים היא שהמציאות היא מקום שטוב לטפח אותו בשבילך ובשביל אחרים. הדלאי לאמה קורא לזה בחיוך ‘אלטרואיזם אגואיסטי’”.
מתוך הכתבה של "את" ראיון עם ד"ר נעמה אושרי - ינואר 2014
הראיון המלא ולא, לא ראיתי את האור..]:
https://www.dropbox.com/s/wlrvaxedgzu13pb/naam%20last.pdf
https://www.dropbox.com/s/wlrvaxedgzu13pb/naam%20last.pdf
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה