על הפרידה הגדולה

כאשר אנשים שואלים אותי מהי הדרך הטובה ביותר להתיר למישהו למות אני מציע להם לדמיין שהם ניצבים ליד מיטת אהובם ואומרים ברוך הגדול ביותר: 'אני כאן איתך, ואני אוהב אותך. אתה הולך למות, וזה טבעי לגמרי; זה קורה לכל אחד. הלוואי שהיית יכול להישאר כאן איתי, אבל אני לא רוצה שתסבול יותר. הזמן שבילינו יחד היה מספיק, ותמיד אנצור אותו בלבי. עכשיו בבקשה אל תאחז עוד בחיים. הרפה. מעומק הלב אני נותן לך את הסכמתי המלאה שתמות. אינך לבד, עכשיו ולעולם. אהבתי תלווה אותך תמיד'.

מחשבה מעוררת מחשבה על הפרידה הגדולה הצפויה לכולנו. אולי היום, אולי מחר. מי יודע? מתוך 'ספר המתים והחיים הטיבטי'.
צילמה עמליה גולד