יום שבת, 8 ביוני 2013

וו-ווי..

כשחכמי הדאו אומרים "וו-ווי" [wuwei בסינית] הם מתכוונים ל"אפס המעשה". לא, זו לא ניגודה של הפעולה או קריאה לפסיביות כי אם הלך רוח הרמוני; תנועה על דרך הטבע ועם כיוון זרימתו. פעולה ספונטנית של מעורבות בלא התערבבות. עשייה שאין עמה מאמץ או רצון מחושב ומכוון, שאין עמה שניות בין עושה ובין מעשה, שאין בה סכסוך, כפייה, התחכמות או אנוכיות.
אפשר לומר ש"אפס המעשה" הוא עשייה מדויקת: לא גודשת ולא עודפת. לא ממעיטה ולא מעמיסה. כדרכם של השמים "..[ש]אינם מתחרים – ומיטיבים לנצח, אינם מדברים – ומיטיבים לענות". "'החכם מתגורר במעשה שבאפס המעשה. "[הוא] מנהיג את הלימוד שבאין-מילים...עושה למענם [של אחרים] ואינו בא בתביעות". פעולתו שקטה, נטולת רהב או רצון להרשים, ויש בה איכות של גריעה והפחתה. "אפס המעשה" היא גם דרכו ההרמונית של העולם. "הדרך לעולם הוא באין-עשייה, ואין דבר שאינו נעשה... בלא רצייה, באמצעות הדומם, יבוא העולם על תיקונו".

הציטוטים מתוך "ספר הדרך והסגולה" בתרגומם של יואב אריאל ודן דאור

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה