יום שבת, 8 ביוני 2013

מחשבות על ה'דרך'


כשה'דרך' בעולם,
שולחים את סוסי המרוץ לזבל את השדות;
כשה'דרך' אינה בעולם,
מגדלים סוסי קרב ליד הערים.
אין פשע גדול מריבוי רצונות,
לא לדעת מתי די - אין אסון גדול מזה;
אין רעה חולה מחמדנות -
לכן:
מי שיודע מתי די,
תמיד יש לו די.

ספר הדרך והסגולה, פרק 46, בתרגומם של יואב אריאל ודן דאור.
כפר בלום, 1943. צילם לזר דונר.

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2025987

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...