יום שבת, 8 ביוני 2013

הכל חולף

אם 'הכל' כאן, נוכח בעכשיו הארעי הזה, 
אם דבר לא מגיח מן הלא-כלום בפתאומיות, 
אלא מבצבץ וצומח ועולה מתוך נסיבות ותנאים, 
כי אז - איך יתכן ש'הכל' כאן, 
והרי שורשיו ועתידו של 'הכל' [שהם הוא] נותרים 'אי שם', מלפנים או מאחור..?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...