יום ראשון, 11 בנובמבר 2012

נשימה


היא שלי ובתוכי, אך איננה אני.
מחייה אותי ללא הרף, ובכל זאת, אינני מתקשה להיפרד ממנה.
רוחה הבל ואין, חסרת בית וכל מקום הוא ביתה.
חרישית, דמומה, נעה בחכמה עתיקה שאיש לא הנחיל לה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...