יום שבת, 16 ביוני 2012

כעץ אשר חוזר ושב
מצמרתו לשורשיו,
ציפור באמצע מעופה
שומטת פתע את כנפה,
כמו נהר אשר זורם
אל מעינו בחיק האם,
כאור על חושך יברך
אשים פני בשערך.

טוביה ריבנר

תגובה 1:

  1. הי נעמה :)
    מדהים. גיגלתי את השיר המקסים הזה של טוביה ריבנר, בעקבות הקלטה ישנה מאד שמצאתי עכשיו (הלחנתי את השיר לפני המון שנים), והגעתי לכאן!
    מרגש אותי :)

    השבמחק

תקווה

תקווה היא המקום בו הצעיר יודע להשפיל מבט, להצטער, והזקן עודו זקוף רב קשב מסוגל עוד בנשיבת הרוח האחת לבקש לעצמו משאלה...